תקשורת - זו לא רק שפה
פעם מרצה לשפת גוף אמר לי שתשעים אחוז מהתקשורת שלנו היא לא מילולית; לשפת גוף, הבעות פנים, טונים, יש חלק גדול יותר בתקשורת, מאשר דיבור. בזמנו אמרתי לו "יקירי אתה מדבר מפוזיציה" במילים אחרות, זה המקצוע שלך, ברור שזה מה שתגיד. היום אני מבין שהוא צדק.
הרבה אנשים שנפגשים עם הנסיך, נדלקים עליו מיד. הוא מדבר בצורה רהוטה, מסביר את עצמו בצורה מצוינת ולפעמים בשפה שבא לך לחבק אותו. כששומעים שהוא על הספקטרום, נדהמים. איך יכול להיות, ילד כזה מתקשר?! תקשורת מילולית, טובה ככל שתהיה, היא רק ההתחלה של תקשורת.
מה שלעתים קרובות לא נלקח בחשבון, הוא ששפה היא רק אמצעי תקשורת ולא מטרתה הסופית. המטרה הבסיסית של התקשורת היא להעביר איזושהי משמעות, זה לא משנה אם זה מידע עובדתי, רעיון, תחושה או הכי חשוב... כוונה. השפה, בין אם היא עברית או כל שפה אחרת, היא כלי. כלי בלבד שנועד להעביר מסר. זו טעות גדולה לחשוב שמיומנות שפתית, היא אינדיקציה לכך שאדם הוא גם בעל מיומנויות תקשורת בינאישית באותה המידה. יש עוד פרמטרים לתקשורת בין אנשים.
מחקרים מצאו שלילדים על הרצף האוטיסטי, יש לקות בתיאוריה של התודעה. קראו על זה כאן. מעניין אבל לא הנושא העיקרי שלנו. בקצרה אדם בוגר ונורמטיבי, יכול לחשוב בעצמו את האחר וכך לצפות את פעולותיו ולפענח את המסרים הבלתי מילוליים שמוחו קולט. לילדים וגם למבוגרים על הספקטרום האוטיסטי, יש בעיה עם זה. קחו בחשבון שביטוי מילולי מהווה חלק קטן מהתקשורת האנושית והנה התסבוכת; יוצא מכך שמשמעות רבה מועברת על ידי הבעת פנים, שפת גוף ואינטונציה קולית. אלה מתפרשים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי בצורה לקויה. עזבו בלתי מילולי, אפילו בשפה מילולית, ידוע שאוטיסטים מפרשים ומשתמשים במילים, במובנם המילולי ביותר ומתקשים לקרוא בין השורות (הנה ביטוי שמתקשים בו) או להבין שפה מטאפורית. חלק גדול מהתקשורת המדוברת והכתובה, דורש שאדם "יקרא בין השורות" כדי להבין אותה כראוי. אם הייתם שואלים את הנסיך שלי, הוא היה אומר לכם שהוא לא רואה שום דבר בין שתי שורות טקסט, מלבד רווח לבן נקי. אז הנה הבנתם; באוטיזם יכולים להיות חסרים משמעותיים בתקשורת מילולית, גם כשאין לקות בשימוש בשפה.
השכלה פורמלית בשפות, מורכבת בעיקר מאוצר מילים, כתיב, שימוש דקדוקי, ובדרך כלל לימוד קריאה וכתיבה. כיוון שכך, יכול להיות מצב שבו ילד על הרצף האוטיסטי, לא יאובחן ככזה, רק מפני שהוא יכול לעמוד במטלות שפתיות פורמליות, ללא קושי ואפילו להצטיין בהן. כישלון באבחון עלול לגרום לחיים של אי הבנות בין הילד והמשפחה, מורים, חברים, מכרים וכמעט בכל אינטראקציה שיש בה אנשים.
מסקנת הספקטי: אם נראה לכם שיש אצל הילד או הילדה שלכם, פער בין המיומנויות השפתיות שלהם, לבין המיומנויות החברתיות, או מיומניות של הבנה שהיא לא מילולית. שווה לבדוק.
גם לשתף זו מיומנות תקשורתית בלתי מילולית. אז שתפו.