מריחים את הספקטרום
מדהים אהה?! תמיד ידעתי שמערכת החישה אצל הילד שלי היא שונה לחלוטין וצריך להתחשב בה, אבל מהמחקר הזה עולה, שהפרשנות של ילדים ואנשים על הספקטרום, לריח, היא שונה מהפרשנות של רוב האנשים.
כשאני אומר שמעתי אני מתכוון באמת ששמעתי. שמעתי על הקשר בין ריח לבין אוטיזם, בפודקאסט המצוין "המעבדה", בפרק בעקבות הריח – עם הפרופסור נעם סובול. האמת שסתם הנושא עניין אותי, לא חשבתי להיתקל בזה. זה בסוף הפרק השני, אם אין לכם סבלנות לשמוע על ריח. אם כי אני מאד ממליץ. תוכלו גם ללמוד על הקשר בין הפלות לריח ועוד כמה פרטי מידע יקרים.
פרופסור סובול (למרות שהוא נשמע ילד), מרחיק לכת וטוען שבעזרת הממצאים של המחקר שלו, הוא יכול לאבחן אוטיזם רק על סמך חוש הריח. הוא טוען שהוא עושה את זה בהצלחה גדולה עד גיל ארבע או חמש. מעבר לכך, לא צריך אותו – הילד משתף פעולה ולכן קל יותר לאבחן אותו מקצועית.
שלא תהיה כאן טעות, מדובר בלקות. תפיסת ריח והפרשנות לריח היא כלי הישרדותי. לפי סובול, אנחנו לא מודעים לכמה אנחנו משתמשים בריח לשם קבלת החלטות. לכן, פרשנות לא נכונה לריחות, יכולה להיות גם בעייתית. דוגמה שנותן הפרופסור, היא די מחרידה: ריח של פחד (לא להאמין הפיקו אותו מזיעה של צנחנים בצה"ל), שגורם אצל אנשים רגילים עוררות ורצון אבולוציוני של פעל או ברח, אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטי, הפרשנות הפוכה וריח של פחד גורם להם לרוגע ואפילו להבעת יותר אמון.
העיסוק המרכזי של פרופסור סובול, הוא תהודה מגנטית תפקודית fMRI ועכשיו הם עובדים על מחקרים בתהודה מגנטית תפקודית, כדי לבדוק מה עובר במוחם של אנשים על הספקטרום, בזמן שהם מריחים סכנה ומפרשים אותה בצורה הפוכה.
מסקנת הספקטי: למה לא לבדוק את כל הילדים בעזרת בדיקת הרחה. כך נתפוס את האוטיזם מוקדם יותר ונוכל אולי לעזור לילד כשהמוח עוד אלסטי ופתוח יותר לשינויים.
רוצים לקרוא עוד? קחו!
שתפו חבר/ה בטוסט שלכם, יהיה לכם פחות טוסט. שתפו אותם בפוסט שקראתם ולשניכם יהיה פוסט. אז שתפו. כאן למטה.