• ספקטי דאדי

ילד אוטיסט? לא מוזמן ליום הולדת

״אני לא יודעת אם זה מתאים שילד על הרצף האוטיסטי יבוא למסיבת יום ההולדת של רותם. איך הוא מתנהג? אמא שלו באה איתו, כן? פייר אושרת, מפחיד אותי... לא יודעת למה.״ אז אני אגיד לך למה: כי את מטומטמת וחשוכת מרפא.

זו שיחה שהתקיימה בין גננת בגן שילוב, לאמא שהבן שלה הזמין את הנסיך שלי ליום ההולדת שלו. אני כותב את הפוסט הזה ומתרגז מחדש כאילו זה קרה היום. מארק טווין אמר פעם (אולי אמר את זה כמה פעמים, אני שמעתי רק פעם אחת), ככל שאני מכיר אנשים טוב יותר... כך אני אוהב את הכלב שלי. יש ימים שהמשפט הזה נכון גם בשבילי, רק עם החתול שלי. למה ככה אני מתנרגן עליכם בלי לבקש רשות? אז הנה למה.


זוכרים שחלק מהתוכנית האישית של הנסיך שלי בגן תקשורת, היה שילוב בגן רגיל. לא? אז הנה אתם יכולים לקרוא כאן. הילד השתלב בגן השני - גן רגיל של ילדי NAGS. שם הוא הכיר ילדים וכדרך הטבע של ילדים, הם מתחברים, צוחקים, משתוללים, רבים, משלימים. ככה הם, נקשרים והופכים לחברים. ראיתם את ההצגה/סרט "אלוהי הדברים הקטנים"? לא? חובה לראות. סרט גדול (עם שחקנים מעולים), שמשקף את המציאות בין הורים. ספויילר קטן, אנחנו ההורים של הילדים, יכולים להמשיך לריב, הרבה אחרי שהילדים כבר השלימו. אז הנסיך התחבר עם ילדים בגן השילוב והם הפכו לחברים. הוא דיבר עליהם בבית, הם דיברו עליו והכל היה נפלא עד ש...


יום אחד בא אליו אחד החברים. ילד מתוק (בינתיים). הגיש לו הזמנה מושקעת ליום ההולדת שלו. הנסיך היה נרגש. הוא כבר היה בימי הולדת בגן מחבקות העצים, אבל עדיין זה ריגש אותו. הוא מרגיש שהוא צריך כל פעם להוכיח את עצמו כדי להשתלב והנה ההוכחה; קיבלתי הזמנה ליום הולדת = השתלבתי. הנסיך הגיע הביתה עם ההזמנה כולו קורן וסיפר איך קיבל הזמנה ליום ההולדת של החבר הכי טוב שלו. מיד הדאדי שלו פתח בחקירה:

"תגיד נסיכי, הילד נתן לך את ההזמנה או הגננת?"

"הילד" הוא ענה עדיין נרגש.

"והגננת ראתה, היא יודעת?"

"לא זה לא עניין שלה. אני והוא חברים."

"הבנתי." ילד בגיל חמש מזמין ילד אחר על דעת עצמו. הכל טוב. אבל ילד שמזמין ילד על הרצף האוטיסטי ועל דעת עצמו - מריח כמו מתכון לקטקסטרופה. לפחות בסרט הדוקו שמיד ביימתי.


עזרתי לילד לשמוח ובזמן הזה הזוגית התקשרה לגננת לשאול את דעתה. הגננת אמרה שהיא לא ידעה ולא נראה לה שתהיה בעיה, אבל היא תתקשר לאמא של אותו ילד מתוק (בינתיים), רק בשביל ליישר קו. ליישר קן עאלק. שום דבר לא הכין אותה לזה שהקו היה מאד עקום ובלתי ניתן ליישור. האוזניים של האמא של הילד המתוק (לבינתיים), כמעט עפו כששמעה מהגננת שהילד שלה הזמין ליום ההולדת שלו, ילד אוטיסטי. נכון, היא הכינה לו הזמנות מושקעות לכל הילדים, אבל שכחה שמדובר בגן שילוב ויכול להיות שההזמנה תגיע גם ל״טלפאים״ הלא נכונות. היא אמרה שהיא ממש לא יודעת אם זה מתאים. שאלה איך הנסיך שלי מתנהג. יש לו התפרצויות? הוא מרביץ? הגננת הסבירה לה בנעימות שמדובר בילד קסם, נעים, שיש לו מלא חברים. טוב התרצתה הגברת, רותם נתן לו כבר הזמנה אז אין ברירה, אבל הוא חייב לבוא עם אמא שלו. אני לא מוכנה שהוא יבוא לבד. כאילו שחשבנו לשלוח אותו לבד. מעולם הוא לא הלך לבד ליום הולדת. תאמינו לי שאם הייתה לי דרך טובה, שלא תגרום נזק יותר מאשר תועלת, הייתי אומר לנסיך שלי לא לדרוך אצלה, אבל לא הייתה, אז הוא הלך.


הזוגית היתה איתו שם, צילמה וזה מראה מדהים. הוא היה הילד הכי רגוע מכולם. לא נדחף, ממתין לתורו, משתף פעולה עם הקוסם ולא דוחף כמו ילדים אחרים בקצות המסך. אז זה עבר בשלום. ״המפלצת״ לא השתוללה ולא חשפה את פניה המכוערות. אז תגידי לי אמא לחוצה, מה, ילדים NAGS-ים לא משתוללים? הם לא מפגינים בעיות התנהגות? וכשהם כן, אז את מתפרקת? אז למה את חושבת שאת לא תוכלי להתמודד עם ילד קצת שונה מהספקטרום האוטיסטי?


אבל אתם יודעים מה הורים לילדים NAGS-ים?! הילד שלכם מפחיד אותי הרבה יותר מילד על הספקטרום האוטיסטי שמשחק איתו. למה? כי הילד שלכם לא מקבל אין סוף זריקות תקשורת נכונה מקלינאיות תקשורת. הוא לא מקבל הדרכה יומיומית איך פותרים בעיות, איך ניגשים לחבר, איך מווסתים רגשות, איך להיות יותר אמפטי. הילד שלי חי ונושם את זה יום יום. הוא בא במגע עם הילדים שלכם, כדי לבדוק עם עצמו אם הוא באמת הבין את זה. ואם לא, הוא חוזר לכיוונונים אצל קלינאית התקשורת והמטפלת הרגשית, שמיום ליום נעשים עדינים יותר ועוסקים בניואנסים שאתם לא תחלמו אפילו לעבוד עם הילד שלכם.


לעומת זאת, הילד שלכם מתנהג כמו מה שהוא סופג בבית. זה מה שיש לו. אם אתם מכילים אוהבים, משמשים דוגמה אישית (טובה ובונה), אם אתם משקיעים בו זמן איכות, אם אתם נאורים מספיק ומספרים לו על השונה בחברה, אם אתם מסבירים לו ששונה הוא כמוך רק בא עם מפרט שונה; אז כשהוא יגיע לבית הספר, הוא יוכל לתרגל את היחס לשונה על רטוב, מול הילד שלי והילד שלי יתרגל על רטוב איך מתקשרים נכון. אבל אם אתם לא כאלה, אז תגידו תודה שיש את הילד שלי שמאפשר לילד שלכם ללמוד ולא מכם, מה זה שונה, כמה הוא לא מפחיד ומה אפשר להרוויח כשמקבלים ילד שונה.


אז אמא "יקרה", אם תמשיכי להפגין בורות ופחד מהשונה, את תעבירי את זה לילד שלך וזה מה שהוא ירגיש, ידע ויהפוך להיות - בור פחדן. זו הסיבה שהקפדתי לכתוב על הילד שלך "מתוק לבינתיים". עד גיל שבע הם ספוג. הם מחקים אותנו (הדבר היחיד שהם לא מחקים אותו הוא הניקיונות). אז כדאי לך לקבל את הילד שלנו למסיבת יום ההולדת של בנך על שטיח אדום, עם מחיאות כפיים. כי הוא היחיד שמפריד בינו לבין מין קבוצתי שיסתיים במעצר באיה נאפה בעוד עשר שנים. כי מי שלא יודע איך להתייחס לשונה, אז בדרך כלל זה בא עם עוד כמה פיצ׳רים של החפצת נשים, אלימות, גזענות וזה עוד לפני שדיברנו על היחס שאת תקבלי ממנו בבית.


מסקנת הספקטי: אחרי הפוסט הזה יצבאו אנשים על דלתנו בבקשה שנביא את בננו אליהם להרביץ בהם את תורת הספקטי. חכו. לא לדחוף. יש תור. גם אם רק שאלה.

שתפו, אולי זה יעזור לי להרגע.





עליה לראש העמוד | ספקטי דאדי

קבלו מספקטי דאדי עדכונים מהחיים עם הספקטרום האוטיסטי

© 2019 כל הזכויות שמורות לספקטי דאדי - בלוג על החיים עם הרצף האוטיסטי