• ספקטי דאדי

חוק הילדים השלובים

חוק הילדים השלובים דומה לחוק הכלים השלובים, רק שבמקום מים שהפיזיקה מכריחה אותם להשוות גובה, מדובר בילדים שהחברה מכריחה אותם לישר קו. NAGS יהיה יחד עם ASD והם ישוו גבהים. מישהו מפסיד מזה? כן. בפיזקיה הכלי שנותן נשאר עם פחות. בחברה, הבורים וחסרי המוח מפסידים. כל השאר רק נהנים.

האוקיינוס האטלנטי עוזר לים התיכון כל דקה ביממה לסגור פערים. אם האוקיינוס האטלנטי לא היה מזרים מים לים התיכון. הוא מזמן היה מתייבש והופך לפיסת נדל"ן, שיכולונו כל עמי הלבנט הדביק הזה, להילחם עליה. האם האוקיינוס האטנלנטי מפסיד משהו מזה שהוא מזרים ממימיו לים התיכון? אם כן, לא עושה רושם שזה מפריע לו. יש לו המון מים והוא אפילו לא מרגיש את זה. מה שחשוב לפיזיקה זה כשמים מחוברים, הם חייבים להיות באותו גובה. כשהם לא מחוברים? חוק הכלים השלובים לא חל עליהם. הם יכולים להיות כל אחד לעצמו. לכן לפעמים הם מתייבשים נעלמים וגוועים.


איך חוק הכלים השלובים עוזר לנו, בני האדם? בזכותו אנחנו בונים אוניות ענק ויכולים לנוע בחופשיות בים. יציבות בגובה המים, מאפשרת לנו לתכנן ערים לטווח ארוך (כן כן אני יודע שהקרחונים נמסים, אז לא תסעו למלדבים. בואו לא נכנס לזה עכשיו) ועוד יתרונות שלא אתעמק בהם כרגע, כמו המים הקבועים באסלה בבית שלנו ובכלל בנקודות אינסטלציה שונות (אין לכם מושג איזה ריח היה מתפשט בבית ללא חוק הכלים השלובים). במנועים, בתעשייה ועוד. בעזרת השיוויון של המים, המון דברים בעולם שלנו פועלים. זה אחד מהחוקים הפיזיקלים החשובים.


חוק הילדים השלובים, כמו שאומר הסוחר ההודי, הוא: same same, but different. אותו הדבר אבל שונה. גם ילדים על הרצף האוטיסטי, שמשולבים בחינוך הרגיל, מקבלים המון כח, השראה ולמידה מחבריהם, על הספקטרום הנורמטיבי והכללי. אבל יש הבדל; ילדים על הרצף האוטיסטי, נותנים מעצמם לילדים הרגילים לא פחות. השילוב ביניהם, יוצר סינרגיה ולא רק העברה מכלי לכלי. לעומת זאת הים התיכון תמיד יקבל מהאוקינוס האטלנטי ולעולם זה לא יהיה ההיפך. חוק הכלים השלובים הוא משחק סכום אפס, בעוד שחוק הילדים השלובים הוא משחק של WIN WIN - זה נהנה וזה לא חסר.


מה יכול לתרום NAGS להשוואת הגבהים?

זה כמעט ברור. בילוי משותף בין ילדים NAGS-ים לילדי ASD, מניב לילדים על הרצף דוגמה מוחשית למה שהם לומדים בכיתה או בגן ו/או אצל קלינאית התקשורת. איך ליצור תקשורת ראשונית, איך לשמר אותה, איך לעמוד על שלהם והיכן לוותר ולהתגמש. מה אומרת כל הבעה פנים של האחר, איך לפרש מחוות אנושיות. כל הכישורים האלה הם חלק בלתי נפרד וזורם אצל ילדים רגילים. לעומת זאת, ילד על הרצף האוטיסטי, צריך ללמוד אותם באופן טכני וקוגנטיבי לחלוטין. ילד על הרצף צריך ללמוד באופן טכני, לפענח עשרות הבעות פנים שמופקות על ידי עשרות שרירי פנים. תדמיינו שנפצעתם ואתם צריכים עכשיו ללמוד ללכת מחדש. רק במקרה כזה תבינו ממה מורכב צעד. תבינו כמה פקודות נותן המוח, על מנת להוציא אל הפועל צעד אחד. כמה שרירים משתתפים ביכולת שלכם לצעוד ישר. כך בדיוק מרגיש ילד אוטיסט.


מה יכול לתרום ASD להשוואת הגבהים?

אחרי הפיסקה הקודמת, אתם בטח אומרים, ילד ASD כל כך עסוק, מאיפה יש לו זמן בכלל לתרום משהו. אז זהו שיש. קשה לדבר על ילדי ASD כמקשה אחת. כמו שכבר כתבתי - אני לא אוהב שעושים את זה. אבל אם אשתמש בנסיך שלי, שהוא ילד ברמה בעל לקות מסוג אספרגר, אני אומר שאם הייתי ילד הייתי ממש שמח שהוא יהיה החבר שלי (ברור שאני לא אובייקטיבי). למה? כי היכולת שלו לחשוב מחוץ לקופסה ולהמשיג דברים, שאחרים אפילו לא היו חושבים להמשיג, היא מדהימה והרבה פעמים גם מאד פרקטית. הוא חבר טוב ונאמן. הכי חשוב... הוא יכול ללמד את הילדים NAGS-ים לקבל את השונה מהם. לקבל את זה שחושב אחרת מהם, את זה שמדבר אחרת מהם ולהכיל אותו. במשפט אחד... הם יהיו אמפטיים. כשיגדלו הם יוכלו להכיל את הסביבה שלהם יותר בקלות, היחסים שלהם עם הסביבה יהיו יותר פתוחים וסובלנים. יש סיכוי גבוה שהזוגיות שלהם תצליח ותאריך ימים. הם יפתחו קריירות מוצלחות בזכות הכישורים החברתיים שיפתחו ובזכות היכולת שלהם להכיל מציאות שמשתנה בעולם חסר ודאות. כן יקירי, זה מה שהילד שלי יכול לתרום לילדים שלכם ועוד.

למים יש את חוקי הפיזיקה. לילדים שלנו יש אותנו - החברה. בשביל שההפרייה ההדדית הזו תתרחש, אנחנו צריכים לראות בשילוב חוק טבע. חוק שבזכותו נוכל לנוע בחופשיות בעולם שלנו, כשאנחנו יודעים שבני האדם סביבנו יכולים להכיל את השונות שלנו ואנחנו את שלהם. חוק טבע שיאפשר לנו כחברה להתפתח ולשגשג מוסרית, כמו שחוק הכלים השלובים מאפשר לנו להתפתח טכנולוגית. כך נילחם פחות, נאהב יותר ופחות ניתקל בילדים שמעולם לא חוו שילוב עם השונה, הולכים לאיה נאפה וחושבים שמה שחשוב... זה הם. אחריהם המבול.


מסקנת הספקטי היום תהיה בסוף משל: ציפור קטנה הלכה באפיסת כוחות בשלג. היה לה קפוא והיא הייתה בטוחה שהנה, בעוד רגע, המוות יגאל אותה מיסוריה. פתאום עברה פרה וחירבנה עליה. הציפור החלה להתחמם, להתאושש ולצייץ ציוצי תודה לפרה הטובה. שמע אותה שועל שעבר במקום, חילץ אותה מצואת הפרה ואכל אותה. מה שאומר, שלא כל מי שמחרבן עליך עושה לך רע ולא כל מי שמוציא אותך מהחרא, בהכרח לטובתך.


שתפו את הפוסט אם אוקיינוס החברים שלכם כדי שלא אתייבש.



עליה לראש העמוד | ספקטי דאדי

קבלו מספקטי דאדי עדכונים מהחיים עם הספקטרום האוטיסטי

© 2019 כל הזכויות שמורות לספקטי דאדי - בלוג על החיים עם הרצף האוטיסטי